מודל יפה אינו בהכרח מודל שמוכן לייצור
בתכנון דיגיטלי קל לבחון צורה, פרופורציות ומראה כללי. אבל תכשיט אינו נשאר על המסך. הוא צריך לעבור שרשרת של תהליכים פיזיים, ולכן צריך לשאול לא רק אם הוא נראה נכון אלא גם אם המבנה יכול לעבור את הייצור ולהגיע לתוצאה הרצויה.
עובי וחוזק נבחנים לפי התפקיד של כל אזור
אין מספר אחד שמתאים לכל תכשיט. אזור שנושא אבן מרכזית, שן שמיועדת לשיבוץ, חלק תחתון של Shank ואלמנט דקורטיבי אינם ממלאים אותו תפקיד. מודל Production-ready בוחן עובי וחוזק כחלק ממערכת של פרופורציות, חיבורים, אבנים ושימוש.
גם השיבוץ צריך להיות חלק מהתכנון
מיקום אבנים אינו רק החלטה אסתטית. צריך להביא בחשבון את היחסים בין האבנים, המתכת שסביבן, השיניים או אזורי השיבוץ והגישה שתידרש בהמשך העבודה. אותו עיקרון חל על החיבורים בין חלקי התכשיט.
ומה תפקיד ה-Mesh?
לקראת הייצור הגיאומטריה עוברת לקובץ Mesh כגון STL. איכות התרגום חשובה, אבל STL תקין אינו הוכחה שהתכשיט עצמו Production-ready. אפשר לייצא קובץ תקין לחלוטין ממודל שתוכנן לא נכון מבחינה תכשיטנית.
Production-ready הוא מצב, לא פורמט
המשמעות היא שהמודל נבדק כמכלול: המבנה, השיבוץ, המרווחים, החיבורים, המידות, דרישות הפרויקט והמעבר לקובץ הייצור. זה המקום שבו ידע בתכנון תכשיטים וידע בייצור נפגשים.